Bolsonaro incomodado com nomeações de Dodge - O Antagonista
Jair Bolsonaro disse neste sábado ter pedido para sua equipe verificar se Raquel Dodge começou a nomear procuradores para a partir de outubro, ou seja, quando ela já não estiver mais no posto.
“É a mesma coisa de acabar a Legislatura, por exemplo, e ao final há uma eleição da mesa onde se escolhe todos os integrantes da seguinte. Parece que está acontecendo isso. Não sei se é legal. Não posso por um PGR lá que não possa mexer em nada”, afirmou.
O presidente disse também ter “carinho, consideração e estima” por Dodge, e que espera que a notícia “não seja verdade”.
Reportagem da Folha de hoje afirma que a PGR começou a nomear os procuradores-regionais eleitorais escolhidos pela categoria nos estados. As nomeações, no entanto, são para a partir de 1º de outubro.
צה"ל נערך לתגובת חיזבאללה: חיל הים הגביר כוננות מחשש לפעולה בגזרתו - וואלה!
צה"ל ממשיך לתגבר ביממה האחרונה את גבול לבנון בכוחות ארטיליריה ושריון ברקע ההכנות לתגובה אפשרית של חיזבאללה לחיסול פעילי הארגון בסוריה ולתקיפה שיוחסה לישראל ברובע הדאחיה בביירות. צה"ל נערך לאפשרות שחיזבאללה יבצע פעולה צבאית בגבול או בעורף מדינת ישראל באופן שיחייב את צה"ל להגיב באופן רחב.
לשם כך הוחלט להכשיר את השטח בהסגת כוחות מקו הגבול כדי לאפשר ירי צליפה ונ"ט, לעבות את האבטחה ביישובים סמוכי הגדר מחשש לחדירה, לעבות את מערכי ההגנה האוויריים מפני שיגורי רקטות, להעלות את הרגישות והכוננות של מטוסי הקרב בצפון. גם חיל הים העלה את רמת הכוננות והדריכות מחשש לפעולה בזירה הימית.
בסוף השבוע הורה אגף המבצעים במטכ"ל על עוצר יציאות ללוחמים בגבול הצפון בעקבות המתיחות בצפון. ביום חמישי נפגש מפקד פיקוד הצפון, אלוף אמיר ברעם, עם ראשי רשויות בגזרה הצפונית. ברעם אמר במפגש כי "אני מלא הערכה לראשי הרשויות על השותפות, על השיח וגם על התגובות השקולות שמצביעות על מנהיגות אזרחית חזקה. קיום חיים ושגרה אזרחית לא סותרת את העובדה שצריכים להיערך גם לחירום ולהיות מחוברים למפקדים והיחידות במרחב. אני מדגיש שאתרי תיירות, פארקים ואירועים נמצאים בשגרה מלאה. אנחנו נערכים לכל האפשרויות ואם נידרש, נגיב ולכן אני לא יכול שלא להכניס את ראשי הרשויות לתוך העניין".
הכוננות הוגברה על רקע המתיחות הגוברת באזור הצפון, זאת בעקבות איומיו של מזכ"ל חיזבאללה להגיב על תקיפות המל"טים ברובע הדאחייה שבביירות, וכן תקיפת חיל האוויר בגבול סוריה - שלדברי נסראללה כוונה נגד יעדים מארגונו. "נגמרו הימים שישראל יכולה לתקוף ללא תגובה", אמר נסראללה. מוקדם יותר השבוע הנחה צה"ל על צמצום תנועת כלי רכב צבאיים בצירים הסמוכים לגבול לבנון. מתח עצום שורר ביישובים ובגבול, והכוחות נערכים לירי נ"ט, צליפה ושיגורי רקטות.
צה"ל משנע תותחים לצפון; דיווח: חלק מהמרחב האווירי בגבול לבנון נסגר - ישראל היום
המתיחות בצפון: שדה התעופה האזרחי בקריית שמונה, שממנו ממריאים לרוב מטוסים קלים, נסגר • בכבישי הצפון נצפו במהלך היום תותחים צה"ליים על גבי מובילים שעשו את דרכם לכיוון הגבול • לפי דיווחים בלבנון, שריפה פרצה בחוות שבעא מפצצות תאורה שירה צה"ל
A região da Amazônia Legal compreende os sete estados da região Norte (Acre, Amapá, Amazonas, Pará, Rondônia, Roraima e Tocantins), além de Maranhão e Mato Grosso. É diferente do bioma Amazônia, que abrange também terras de países vizinhos como Bolívia, Venezuela, Equador, Peru e Guianas.
O decreto original, publicado na quinta (29), suspendia a permissão do emprego do fogo em todo o Brasil por um período de 60 dias com o objetivo de proteger o meio ambiente.
O novo decreto estabelece que a suspensão não se aplica a "práticas agrícolas, fora da Amazônia Legal, quando imprescindíveis à realização da operação de colheita".
O texto ressalta que a queimada controlada dependerá de autorização prévia de órgão ambiental estadual, que poderá negá-la se forem constatados risco de vida, danos ambientais ou condições meteorológicas desfavoráveis.
A autorização também deixará de ser concedida se a qualidade do ar atingir índices prejudiciais à saúde humana ou os níveis de fumaça, originados de queimadas, atingirem limites mínimos de visibilidade que comprometam as operações aeronáuticas e rodoviárias.
A autorização será ainda suspensa ou cancelada se for registrado risco de vida ou ambiental, no caso de segurança pública ou de descumprimento das normas vigentes.
A suspensão das queimadas, conforme a primeira versão do decreto, continua não sendo aplicada aos casos de controle fitossanitário autorizado por órgão ambiental, em práticas de prevenção e combate a incêndios e na agricultura de subsistência de indígenas.
Permissão
Hoje, a legislação permite as queimadas somente em situações específicas e desde que liberadas por órgão ambiental. O uso do fogo é empregado na produção e manejo de atividades agropastoris, mas tem que obedecer a uma série de regras, como respeitar áreas com limites físicos previamente definidos.
A proibição por 60 dias foi anunciada em meio à crise ambiental e diplomática provocada pela escalada do número de queimadas e do desmatamento na Amazônia.
בחירות 2019: בני גנץ וכחול לבן מול בנימין נתניהו - וואלה!
גם בלי חוק הצינון: הרמטכ"לים לא מהווים איום לפוליטיקאים
ככל שהבחירות לכנסת ה-22 מתקרבות והתזוזה לעומת בחירות אפריל מזערית, גוברים סימני השאלה בדבר המתאם שבין הרקע הצבאי לבין מידת ההצלחה בפוליטיקה. בשדה הקרב הפוליטי הפיות נפערים מפיהוקים, לא מהתפעלות, והמסדר עובר לנוח
רק נבחר לראשות הממשלה, ב-1996, הזדרז בנימין נתניהו לזמן אליו אחד מחברי הכנסת של סיעת הליכוד ואמר להטיל עליו משימה. "שחק", סימן את המטרה, "בכל הופעה בטלוויזיה, תגיד 'שחק שמאלן'. ככה בכל פעם - 'שחק שמאלן'".
הוא סירב פקודה והפנים את הלקח: נתניהו ננעל בהקדם, שנים מראש, על מי שעלול להתייצב כיריבו הפוליטי, ואז אינו בוחל באמצעים כדי לכרסם במעמדו ולהביאו להתמודדות מרוט ושרוט, חבול ונבול. לפני עשור, לרגע, הדאיג אותו רב-אמן בתקשורת, שאובחן בעליל כשואף לראשות הממשלה, אבל זה היה מקרה פרטי. ככלל, האיום המסומן הוא רב-אלוף במדים, הרמטכ"ל המכהן.
ההיגיון ברור: הציבור רעב לפרצוף חדש בפוליטיקה, אך לא לאלמוני, אלא לפרצוף מוכר מהתקשורת, מעיסוקו הקודם. גם נתניהו היה פעם פרצוף כזה, מהאו"ם, נואם ומלמד את הגויים כמה ישראל צודקת, ועוד במבטא מקומי מושלם, אפשר להתמוגג, גם אבא אבן וגם מפקד צוות בסיירת מטכ"ל. כך בחליפה, די מרשים, אבל לא מתחרה אמיתי לקצין בכיר במדים, א' עם כל הכנפיים או ב' עם אבק החזית והאימונים. מתחרה כזה צריך לקעקע כשהוא עדיין בשירות פעיל ואסור בהתכתשות עם הדרג המדיני, שכמובן לא יהיה נתניהו עצמו, רק הח"כ שיסכים ללכת בשליחותו לאולפנים, לשחוק את שחק.
זה לא בהכרח אישי - פעם שחק, אם כי שם רעמה גם טינת שחק על רצח יצחק רבין; פעם גבי אשכנזי; רק על בני גנץ הרך והנינוח לא חשב. ולכן, נסיקתו הפתאומית של גנץ בסקרים וחבירתו לאותו שדר שהקים לעצמו מפלגה, יאיר לפיד, היוו סכנה רבתי לנתניהו, מה גם שלרמטכ"ל לשעבר נוספו שניים מקודמיו ויחד עם לפיד נראים כדיון מטכ"ל המארח את ראש ענף הווי ובידור בחיל החינוך לדיווח על מצב הלהקות הצבאיות.
לכאורה, גנץ, אשכנזי ובוגי יעלון מקזזים את יומרת נתניהו לתואר מר ביטחון ועוד נותר עודף. "ליתר ביטחון", כסיסמה המביעה את טענתם בעדם ונגדו, לולא היו כה חדלי-אישים עד שלא השכילו אף להצליב השבוע את מראות הבהלה בשדרות המרוקטת עם ביבי המציל, "שומר עליכם, כמו תמיד" מכדורי פינג-פונג. אך למעשה, ככל שהבחירות לכנסת ה-22 מתקרבות והתזוזה לעומת בחירות אפריל מזערית, גוברים סימני השאלה בדבר המתאם שבין הרקע הצבאי של ראשי כחול לבן מינוס לפיד לבין מידת הצלחתם בפוליטיקה. עד כמה שהביאו איתם מצה"ל אשראי, לא עלה בידיהם להמיר אותו בנכסים ציבוריים, אזרחיים. הם והאלופים בגמלאות שהתפזרו בין המפלגות אינם מרשימים את המצביעים. הפיות נפערים מפיהוקים, לא מהתפעלות. המסדר עובר לנוח.
גנץ, אשכנזי ויעלון במפלגתם, ואיתם האלופים אלעזר שטרן ואורנה ברביבאי; אהוד ברק ויאיר גולן במחנה הדמוקרטי; יואב גלנט ועוזי דיין בליכוד, ואפילו אותו גנרל תמהוני של רבנות, רפי פרץ, סגן-אלוף במילואים שהוקפץ בשתי דרגות כשצה"ל נאלץ לאייש את תפקיד הרבצ"ר - כולם מסייעים לנגוס בשיירי מה שהיה אי-פעם המיתוס של צה"ל.
רק לאביגדור ליברמן אין ברשימה אלוף. נזנח רעיון שילובו של ראש השב"כ לשעבר, יורם כהן, שאחד מפטרוניו בשירות, ישראל חסון, היה לפנים ח"כ של ליברמן. מייחסים לליברמן רצון לשכנע את האלוף במילואים יואב (פולי) מרדכי, המתאם הקודם של הפעולות בשטחים, לזנוח את עסקיו חובקי האזור ולהתמנות למנכ"ל משרד הביטחון, היה וליברמן ישוב ללשכת השר שם. מרדכי לא יתחייב לקבל הצעה שעדיין לא הוגשה מטעם מי שלא ברור אם יהיה בעמדת מינוי, אבל אם כל התנאים יתממשו, ומרדכי יבוא על מקומו של האלוף במילואים אודי אדם, שהוכנע על ידי ועד עובדי המשרד, הוא צפוי לצקת בתפקיד מנכ"ל הביטחון תוכן מדיני ולעשותו לעמדת-מפתח כבימי שמעון פרס ודוד עברי.
עדיין, מנכ"ל הביטחון הוא רק מקבילו האזרחי של סגן הרמטכ"ל, ובנסיבות קיצוניות של הרמטכ"ל. הוא אינו שר. המעבר מהצבא לפוליטיקה נועד להקפיץ אלופים ורבי-אלופים מהדרג המבצע לדרג המחליט; וכאן האכזבה, שהבולט בסמליה כיום הוא גנץ.
שלושת הגורמים העיקריים לכך הם האישיות, התקופה והגיל. אין יותר יגאל אלון מול משה דיין ואריק שרון מול עזר ויצמן, לא באופי, לא במטען הרעיוני (כמו במחלוקת על פתרון "פונקציונלי" או "טריטוריאלי" בשטחים - עם ירדן, כמחסום לאש"ף), לא ביכולת למשוך תומכים. הסתיים עידן המלחמות הגדולות, המייצרות בתנופת כיבושים ומחץ מול עוצמת אויב דמויות צבאיות מהוללות, גם בזכות בורות, צנזורה ואיחורה של רוח מי-טו לנשב קרירה ולרסק קריירה. והגיל - יגאל ידין חדל לכהן כרמטכ"ל בהיותו בן 35, דיין בן 42, רבין בן 45. כל האקס-רמטכ"לים של כחול לבן נטועים בעשור השביעי לחייהם וניראים כפקידים עייפים ולא כמפקדים סוחפים.
הגנרל האמריקאי צ'רלס בונסטיל, מהמתכננים העיקריים של הפלישה לנורמנדי במלחמת העולם השנייה, סיפר בזכרונותיו על סגולותיהם של פאטון ומונטגומרי, עמיתים-יריבים, אמריקני ובריטי, קצר-רוח וזהיר להפריז, שחלקו ביניהם תכונה משותפת - היכולת לגרום לגייסות להעריץ אותם ולהתאושש תחת שרביטם ממפלות בדרכם לניצחון. הילה פיקודית כזאת שווה מוראל שווה קימה מהחפירות להסתערות. היא אינה מבטיחה הצלחה במטכ"ל הסולד משאפתנות ראוותנית והיא גם גורמת לממשלות שלא לסמוך על ויצמנים ושרונים לתפקיד הרמטכ"ל, בדרכם לדרוס גם את מי שמינו אותם. אייזנהואר, קצין קרבי בינוני שידע לפשר בין הפאטונים והמונטגומרים, היה פוליטיקאי מוכשר מהם.
אין קשר בין תעוזה והקרבה בדרג המסתער לבין התאמה לפיקוד עליון, שהוא כביכול - והמציאות ממעטת להוכיח - מנבא טוב גם למנהיגות ללא מדים. אף לא אחד ממקבלי עיטור הגבורה בצה"ל ששרדו הגיע לכהונת הרמטכ"ל (מהמעוטרים בעוז ומופת - ארבעה, כולם מהצנחנים או מסיירת מטכ"ל). שני האלופים היחידים עם עיטור הגבורה פיקדו על חיל הים: יוחאי בן-נון ועמי אילון. בליבת קצונת השדה, ערוגת צמיחתו של הרמטכ"ל, ככל שהגיבור לפי הגדרת צה"ל - אמנם עניין שרירותי למדי, לעומת אחרים עם עיטורים נמוכים יותר - מטפס במעלות הפיקוד, הוא נתקל בחיכוך גובר, ויעיד אביגדור קהלני.
אומה נבונה מחפשת מנהיגים שיחסכו ממנה מלחמות ויממשו את מאווייה בלעדיהן. בכל חשיפה חדשה של מסמכי העשורים הקודמים, מתאשרת שוב המסקנה שהנסיבות האסטרטגיות והטכנולוגיות משתנות, אך מה שהיה תחת השמש הנצחית ובתוך המוח האנושי הוא מה שהווה. לא נתניהו ולא הבנטים והסמוטריצ'ים המציאו דבר. מלחמת מנע, סיכול התעצמות, עריפה (האם להתנקש בחיי הקוסם מארץ קודס, קאסם סולימאני, היה וייחשף ללא מגן אנושי של בלתי-מעורבים), הרתעה, מבצעים המתקרבים למפתן המלחמה בתקווה לעצור שם אך בלי לדעת מה יעשה הצד השני הנשען על הצד השלישי, הכל כבר היה.
כך נשמעו ראש הממשלה לוי אשכול, שלושה מיורשיו (שרת החוץ גולדה מאיר, סגן שר הביטחון פרס והרמטכ"ל רבין) וארבעה חברים נוספים בממשלה בדיון ועדת השרים לביטחון באביב 1965. על סדר היום: הפעולות בסוריה להטיית מקורות הירדן.
גולדה, לאחר רגע של מודעות עצמית לנוקשותה ועיקשותה ("אני חשבתי, חושבת ובודאי לא אשנה את דעתי"): אני מודה ומתוודה, אני רוצה עד כמה שאפשר שלא תהיה מלחמה. אם יהיה צורך - תהיה. אבל אני רוצה כי עד כמה שאפשר, גם אם תהיה מלחמה, שאחדים מידידינו בעולם יהיו איתנו. אנחנו מוכרחים לשרוף כל אפשרות של תמיכה על ידי זה שנוציא שני בולדוזרים מכלל פעולה? רבין: הקו שנראה לי, לנסות לפגוע ככל האפשר בתחומים סבירים שלא יגררו למלחמה, באמצעים שהם עדיין לא מלחמה, מתוך תקווה שאולי יהיה בהם כדי למנוע. שר הפנים וראש המפד"ל, משה חיים שפירא: לזמן יש ערך מכריע בשבילנו. יש כלל, אין מקדימים בפורענויות. עד כמה שאפשר לדחות פורענויות, צריך לדחות. מלחמה זו פורענות, בייחוד בשבילנו. אשכול: הם לא יודעים את הכלל שאין מקדימים פורענות, והם מקדימים אותה.
שפירא מתחפר ("אבל אנחנו יודעים את הכלל הזה") ומסייעים לו גולדה ("ואנחנו עכשיו עומדים גם במשא-ומתן על נשק מאמריקה", הסקייהוקים) ושר החינוך ממפא"י זלמן ארן ("מה שמציעים עכשיו זה 'שמונצע' עם תסבוכת בין-לאומית על לא כלום").
תידרש גם עילה להתקפה הישראלית. "ואל תשכח," אומרת גולדה לרבין, "כי כאשר פגענו אז (בנובמבר 1964) בבולדוזרים, ביימת איזו פעולה".
רבין: גם פה נצטרך לעשות זאת. סגן ראש הממשלה יגאל אלון: ההחלטות שלנו לא להרשות להם לעבוד מוסיפות לכושר המיקוח בתחום הפוליטי. טוב שעשו את הפעולה ההיא, פעולה יפה, גם הביום היה יפה וגם הביצוע היה מוצלח. אני מציע לאשר את הפעולה. פרס (רגע לפני שייאלץ להתפטר ולהצטרף לדיין במפלגתו החדשה של בן-גוריון, רפ"י, ובקרוב בחירות): במשך 17 שנות ביטחון לא טיפלנו כהלכה בסוריה. אנחנו סובלים מהסורים בגבול איתם בגלל שהם לא קיבלו מספיק על הראש. אם רוצים לעשות את סוריה קצת יותר אחראית, צריך להרביץ בה מכות. אם רוצים לשנות את הסורים, צריך לעורר בהם מורא כלפי ישראל. צריך להרביץ גם בלבנון. אשכול: חברים, אני בטוח שאנחנו עושים משגה פטאלי אם נחכה. ארן רגיל רק לפעולה שבה לוקחים את דמשק, ופעולה (נקודתית) היא לדעתו 'שמונצע'. הנה, דווקא בשמונצעס כאלה סוריה ממררת לנו את החיים שבועות וחודשים. ניתן להם לעבוד שנה שלמה באין מפריע? ארן: מדוע לא להשתמש באווירונים בעת הצורך? אשכול: מדוע כן? מדינת ישראל זו לא אמריקה שיש לה (בוייטנאם) צי שביעי. אמרנו שאנחנו משתמשים באווירונים רק באין ברירה אחרת. כשהם יפציצו ישובים שלנו, נגיב באווירונים. עכשיו הם עובדים באדמתם, במרחק ארבעה-חמישה קילומטר מהגבול. על יסוד מה נבוא ונפציץ אותם באווירונים? ברור שעל הפצצה באווירונים ישפטו אותנו יותר מאשר על כל דבר אחר. ארן: האם בכלל זה לא בא בחשבון, ושאנחנו בשביל עניין זה נצטרך להשתמש רק בנשק קונבנציונלי?
במונח "קונבנציונלי" התכוון ארן רק למקלעים, תותחים וטנקים, אבל אשכול בחר לפרש אותו - ואת היפוכו - אחרת, באופן שגרם לצנזור למחוק מילה או שתיים.
אשכול: שאלתך היא שאלה, ויש תשובה נפלאה. הממשלה צריכה להחליט סופית, שאם אין מנוס, יוצאים למלחמה, עם אווירונים ועם ——, ונראה מה שיחליטו אז. אלון: דעתי היא שעלינו לא להרשות להם להמשיך לעבוד. באיזה אמצעים צריך לאחוז? נבקש את הרמטכ"ל שיתייעץ עם חבריו וישקול את הדבר.
דוגמה זו לדיון במה שכיום מכונה "קבינט" ממחישה שהעמדות במחלוקת אינן נחתכות לפי קווים מפלגתיים. בדיון קודם אמר אשכול על הסורים, "אנחנו יוצאים לחרוש והם מרביצים לגגות של דגניה א'" ודיין הגיב בהכרזת אחדות קיבוצי עוטף כנרת, "יושבים כאן חבר דגניה ב' (אשכול), חבר גינוסר (אלון) ויליד דגניה א' (דיין) - הוכרע העניין". כאן, אשכול ואלון ופרס הלוחמניים נגד חבריהם המתונים (ארן והפעם גם גולדה) ממפא"י ושפירא מהסבתא של ימינה; ובסוף מבקשים מהרמטכ"ל לחזור לקרייה, להתייעץ עם האלופים ולהביא לשרים הצעות.
הבולדוזרים פשטו צורה ולבשו צורה, השיקולים אותם שיקולים. עכשיו אלה הרחפנים - הרעים של האיראנים, שצה"ל השמיד בסוריה במבצע "משחק גומלין", והטובים של ישראל - שעמדו במוקד ההתעניינות, אף שברגיל, וזה 32 שנה, מאז פרוץ האינתיפאדה (מי שנולדו אז כבר הספיקו להיפלט מיחידות החוד במילואים, מפאת קשישותם הקרבית), החיילים הם בעיקר רדפנים בשטחים, שוטרים, זקיפי מחסומים ומשתתפי מעצרים ליליים, המפחיתים פיגועים אך אינם מכבים את הנחישות להמשיך ולתחבל חבלות.
את הגיבור המרוסק של השבוע, המערבל ("הפלנאטרי", להבדיל מ"הספיראלי") של חיזבאללה, מין צנטריפוגה לעניים, אפשר להזמין בגירסה תעשייתית במשלוחי עלי אקספרס. הפעולה נגדו היא המחצית הצבאית של מאמץ מניעת המלחמה, כשהמחצית המדינית נמסרה בקבלנות לשר החוץ האמריקני מייק פומפיאו ובמיוחד לנשיא צרפת עמנואל מקרון, כנציג הידידות המסורתית של פריז עם ביירות הנוצרית. הם הבהירו לראשי לבנון שטיל מדוייק אחד לעבר תל אביב ימיט חורבן על המדינה השבויה בידי חיזבאללה. בה בעת, בעזה, משתכללות יכולות הייצור העצמי של הג'יהאד האיסלאמי, ולא רק של חמאס, עד לנקודת אל-חזור בנתיב ההסלמה.
כשהמולדת בצרה גדולה, היא מריעה למושיע ומזהה אותו עם הבנים המחרפים את נפשם. אז גם אזרחים, מצ'רצ'יל עד דיין, לובשים מדים או לפחות חקי. אלא שבחלוף הצרה ובשוב השגרה נדרשת אישיות אחרת. הקצינים, ברובם, חסרים אותה, מה גם שזה יובל שנים, מאז מלחמת ההתשה ועוד יותר מכך בגלל ועדות החקירה המשמשות לפוליטיקאים כיתות יורים לקצונה, צה"ל מזוהה עם מחדלים וכשלונות, או לכל היותר עם הצלחות חלקיות וחולפות, שאינן מהוות המלצות מפתות למעסיקים האזרחיים של המפקדים הפורשים.
משום כך חלפה אופנת גיוסם של גמלאי הצבא לניהול כלכלי ותעשייתי ולראשות עיריות. יש גם מתאם הפוך בין המקצועיות הצבאית לבין הנכונות להשתכשך בהמשך בפוליטיקה. המינהל האזרחי בממשל הצבאי, הגוף הכי פחות תכליתי בצה"ל, ייצא לממשלות שני שרים שהיו תת-אלופים, פואד בן אליעזר ואפרים סנה. מהארגון המשוכלל, המיומן והמדיד ביותר, חיל האוויר, לא טסים לפוליטיקה; ויצמן היה חריג.
לגנץ היה בצבא - ויש עדיין - מנהג שהפעיל את בלוטות הרכילות אצל פקודיו: להקדיש לעצמו שעה-שעתיים פרטיות, למחשבה או למנוחה, בעיצומו של יום עבודה גדוש ישיבות, פגישות ונסיעות. "הזמן הצהוב", לכבוד צבעו של המלבן המסומן בלו"ז. קצין בכיר שלא כבש את סקרנותו ותהה באופן פולשני מדי, מה קורה בזמן הצהוב, נענש בכרטיס צהוב, השעייה קצרה מתפוצת הלוח.
אלא שהזמן הצהוב, או האפור, אינו מאפיין את גנץ לבדו, וגם לא רק את האופן המבולבל עד שערורייתי של ניהול מערכת הבחירות במועדון הקצינים - לא הכת הצבאית, חונטה עם שלפשטונדה - של כחול לבן. זה מה שצה"ל מנפק. אם כל רמטכ"ל הוא חוליה לאה בשרשרת מתארכת, ממשיך את קודמיו ומכין תשתית ליורשיו, איך אפשר לדעת מי מהם נא, בינוני או עשוי היטב? היכן נגמר בוגי ומתחיל גבי או גדי? מה מותר בני ורבע ממוישה וחצי? האם הם רק יצירי מנגנון, או גם מסוגלים לשלוט בו?
הרמטכ"לים של כחול לבן שכנעו את המשוכנעים שמאסו בנתניהו שריענון השלטון חיוני. הם לא שכנעו בכשירותם לספק ריענון זה, כששאיפתם המוצהרת לחבור לשותפיו של נתניהו להתנוונות, רק בלעדיו. במאמץ המגוחך לאגף את הליכוד מימין, הם נשמעים כאילו המרכזית בהצעותיהם היא לירות קליעים בקוטר 7.62 ולא 5.56. כך יובס, או יורתע, חמאס. ביבי ייסר אתכם במרגמות 81 מ"מ ובני ייסר אתכם ב-120 (לא מן הנמנע שבמקום "בני" ייכתב שם אחר. כשנציגי הסיעות ייצאו מהנשיא ריבלין, בתום ההתייעצויות על שבירת התיקו בבעיטות הכרעה, ובלי הארכה בתום 28 הימים שיינתנו לגנץ או לנתניהו רק אם יוכיחו היתכנות להרכבת ממשלה, הם עשויים להימלך בדעתם ולהמליץ על חבר אחר בהנהגת אחת משתי המפלגות הגדולות - אשכנזי).
ייתכן שהכחולים-לבנים בחאקי מאמינים שהמשכיל בעת בחירות יידום, כדי להרבות קולות, וכי חוכמה עילאית המושחתת לריק היא גאוננות. אולי, בהתייצבם בראשות הממשלה, תגיח מתוך המלמול הנזהר מכל עוקץ בשורה חדשה, מהממת בתבונת מנהיגותה.
זאת אשלייה מנחמת, נטולת תשתית ראייתית, כי כבר עתה ברור שאיבדו את היתרון היחסי האמור להימצא בתרמילו של כל רמטכ"ל לשעבר ושל אלוף בדימוס שפיקד על זרוע, על חזית במערכה גדולה או על אגף מרכזי במטה: יותר מאשר הבקיאות בהפעלת ארגון ביצועי גדול וההשתתפות בדיונים מכריעים מהצד הממליץ והאחראי למימוש ההחלטות, זאת ההכרה המעמיקה, הפנימית, של מקום הביטחון במפת המצוי והרצוי בישראל.
אין טעם בסמכות המקצועית שמביא איתו רמטכ"ל פורש, אם אינו משתמש בה כדי לומר (א) היכן לדעתו מקומו הנכון של הביטחון - תקציב, צבא-חברה, גיוס חובה, מילואים - לעומת הנושאים האחרים, האזרחיים, על סדר-היום הלאומי; ו(ב) מאחר שלא כל הביטחון צה"ל, ויש גם שב"כ ומוסד ומינהל מדעי, היכן בדעתו לקצץ בהגיעו לעמדת החלטה. אם אינו טורח להכין משנה סדורה בסוגיות אלה, הוא מבזבז את ההון הציבורי - נקודות רמטכ"ל - שצבר בצבא וכמוהו ככל עסקן סטודנטים שלא התמחה והסתכן כמותו, אלא התקדם במפלגתו.
הכי חשובה, והכי חסרה בשיח גימלאי הצבא, השקפת עולם. לא משקפת - השקפה. לאן, אם ייתנו להם להנהיג, יובילו את ישראל? האם השטחים וההתנחלויות הם נכס ביטחוני למדינה השומרת עליהם, או נטל כבד ומיותר?
ויכוח רציני אחרון בהקשר זה התנהל לפני 40 שנה, סביב בג"ץ אלון מורה, על תרומת ההתנחלויות לביטחון או גריעתן ממנו. ביטחון של מי, ישאל בצדק השואל, של ישראל-גופא או של המתנחלים. בעת ההיא, ועל רקע תהליך השלום עם מצרים שנכרך בהתקדמות גם בגיזרה הירדנית-פלסטינית, התייצב הרמטכ"ל רפול איתן בצד המתנחלים ואילו הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב ושר הביטחון ויצמן, פוליטיקאי פעיל כבר-לב אך גם אלוף בכיר, חלקו על המשוואה התנחלות=ביטחון.
כך שלשום. הקצינים של אתמול והיום אף אינם יורדים לעומק הדיון. הם מסתירים את דעתם, במקרה הטוב, וחושפים דעה פשטנית ושטחית, ברוב המקרים הרעים. גם הרהוט והמנומק שביניהם, ברק, הממוקם עכשיו כביכול בשוליים השמאליים של המרכז, טוען שלגושי ההתיישבות יש ערך ביטחוני וכי פינוי ייגזר רק על התנחלויות מבודדות. כל המפנים עד כה היו מהליכוד - בגין (בסיני) ושרון (בסיני, בעזה ובצפון השומרון). יצחק שמיר הקים את חמאס וסיכל הסדר עם ירדן, שהיה בולם את אש"ף. שום קצין לא העז לומר שהוא חושב אחרת. להתפטר? מה פתאום? הוא יתקדם וישנה מבפנים, במטכ"ל או אחר כך בממשלה.
אין להם השקפה, כי עשרות שנים תחת ראשי ממשלה ושרי ביטחון ממפלגות שונות שחקו אותם אל קו האמצע. לא מפעם בהם שום דחף לפתור את הסכסוך, רק לקבל תפקיד ולסיים משמרת בלי להסב נזקים גדולים. הפוליטיקאים האחרים יכולים להירגע: פורשי המטכ"ל אינם מהווים איום מתוקף עברם הצבאי, ההישג של כחול לבן יהיה על דרך שלילת החלופה ולמרות התפקוד הכושל בבור המפלגתי, ויובל שטייניץ, ששילש בעשור שעבר את שנות הצינון, לקה בבהלת שווא.
Por que a Floresta Amazônica pode se tornar foco de crise entre Bolsonaro e a Igreja Católica - Terra
No último domingo (25), o papa Francisco falou sobre os incêndios na Amazônia, antes de rezar o Angelus com os fiéis na Praça de São Pedro, no Vaticano. "Estamos todos preocupados com os grandes incêndios que se desenvolveram na Amazônia. Oremos para que, com o empenho de todos, sejam controlados o quanto antes. Aquele pulmão de florestas é vital para o nosso planeta", disse o chefe máximo da Igreja Católica.
O discurso do papa tocou em um assunto que é motivo de preocupações a 8.901 quilômetros dali, no Palácio do Planalto, em Brasília. A repercussão internacional das queimadas ao longo da semana passada reavivou no governo de Jair Bolsonaro (PSL) a preocupação com possíveis críticas ao governo brasileiro no Sínodo da Amazônia.
Trata-se de uma reunião de bispos dos países da região amazônica com o papa Francisco para discutir a atuação da Igreja Católica na área.
O encontro acontece de 6 a 27 de outubro, em Roma. Participarão do encontro 102 bispos de nove países, sendo 57 brasileiros. Bolívia, Colômbia, Equador, Guiana, Peru, Suriname, Venezuela e Guiana Francesa (departamento ultramarino da França) também enviarão representantes.
Um revés no Sínodo contribuiria para aumentar o desgaste internacional do país. Nos últimos dias, a atuação do governo brasileiro na área ambiental foi criticada por líderes estrangeiros. A crise na Amazônia foi debatida no último fim de semana na reunião do G7, fórum que reúne algumas das maiores economias do mundo.
No começo desta semana, o Itamaraty decidiu suspender as férias de todos os embaixadores brasileiros na Europa e em países que integram o G7. Trata-se de um esforço para responder à crise de imagem provocada pelas queimadas, segundo a agência de notícias Reuters.
Na semana passada, o governo brasileiro despachou para a Itália o novo embaixador brasileiro junto à Santa Sé, o diplomata de carreira Henrique da Silveira Sardinha Pinto - o nome dele foi aprovado pelo plenário do Senado em meados de junho. O diplomata foi instruído a tratar da questão do Sínodo com representantes do Vaticano.
Que a Igreja se atenha aos 'limites'
O ministro-chefe do Gabinete de Segurança Institucional (GSI), general Augusto Heleno, falou sobre o tema ao jornal O Estado de S. Paulo, no começo desta semana. Segundo Heleno, o governo espera que o encontro se limite a questões religiosas - sem fazer críticas a governos específicos ou a políticas públicas dos países da região.
"A nossa expectativa é de que não haja problema para o governo e nem nenhum desentendimento com a Igreja", disse Augusto Heleno ao jornal O Estado de S. Paulo. "Nós temos promovido ótimas reuniões com o Sínodo, não só aqui, mas em Roma, e está se encaminhando para se ter uma atividade dentro do que foi previsto, que não vai exceder os limites do que a Igreja se propôs a fazer. É o que nós esperamos."
O Brasil é o país com a maior população católica do mundo - e embora a porcentagem de evangélicos tenha crescido nos últimos anos, os católicos ainda são maioria. No Censo de 2010, 64,4% dos brasileiros disseram seguir a Igreja Católica. Críticas vindas da Santa Sé costumam repercutir politicamente no Brasil.
Além disso, o próprio presidente Jair Bolsonaro se declara católico.
Apesar da expectativa de Heleno, o documento preparatório para o Sínodo aborda pontos incômodos para o governo. Chamado oficialmente de "Instrumentum Laboris", o texto de 146 pontos menciona os termos "governo" e "governos" dez vezes. Foi elaborado com consultas às comunidades da região - inclusive com o auxílio de uma organização ligada à Igreja, o Conselho Indigenista Missionário (Cimi).
Segundo o documento preparatório, as comunidades amazônicas consideram como principais ameaças a seu modo de vida a chegada de madeireiras (legais e ilegais); o assassinato de seus líderes, a caça e a pesca predatórias, a contaminação gerada pelo garimpo e os grandes projetos de infraestrutura - rodovias, ferrovias, portos, entre outros pontos.
"Segundo as comunidades participantes nesta escuta sinodal, a ameaça à vida deriva de interesses econômicos e políticos dos setores dominantes da sociedade atual, de maneira especial de empresas extrativistas, muitas vezes em conivência, ou com a permissividade dos governos locais, nacionais e das autoridades tradicionais (dos próprios indígenas)", diz o ponto 14 do texto, que foi divulgado em meados deste ano.
Henrique da Silveira Sardinha Pinto, o diplomata que representará o Brasil junto à Santa Sé, falou sobre o assunto em sua sabatina na Comissão de Relações Exteriores e Defesa Nacional do Senado, no fim de maio.
"O Itamaraty, sim, tem se interessado pelo assunto, tem feito contatos em alto nível na Santa Sé para manifestar a nossa preocupação, o nosso interesse pelo resultado do trabalho que vai ser levado a efeito em Roma. Aguardamos, portanto, com interesse esse resultado", disse ele aos senadores, na ocasião.
"A percepção é a de que nós consideramos que se trata de um evento importante, que chama a atenção do governo, sobretudo, na fase preparatória, na fase mais de base da preparação dos documentos havia conceitos e ideias que preocuparam o governo brasileiro. Isso foi certa forma já expresso por algumas de nossas autoridades", afirmou ele.
Segundo Paulo Fernando Carneiro de Andrade, professor do departamento de Teologia da Pontifícia Universidade Católica (PUC) do Rio, o sínodo é uma instituição bastante antiga da Igreja. É uma reunião realizada pelo papa com seus bispos de determinada região ou tema, para definir uma estratégia para a Igreja num determinado assunto. É um encontro mais restrito que um concílio - que abrange bispos do mundo todo.
"O papa Francisco tem reforçado a necessidade de termos uma igreja mais sinodal, isto é, com mais participação dos bispos na orientação da igreja", diz ele, que concluiu o doutorado em Teologia na Pontifícia Universidade Gregoriana de Roma.
A palavra "sínodo" vem de dois termos gregos: "syn", que significa "junto" e "hodos" - "estrada", ou "caminho". Desde que assumiu o comando da Igreja, em março de 2013, Francisco já realizou dois sínodos: um dedicado à família (2015), e outro aos jovens (2018).
De acordo com Andrade, a realização de um sínodo sobre a Amazônia é coerente com os temas dos quais Francisco tratou em sua carta encíclica Laudato Si' ("Louvado Sejas", em italiano). O subtítulo do texto é "Sobre o cuidado da casa comum". No texto, o papa critica uma busca irresponsável do desenvolvimento econômico e o consumismo exagerado - e faz um apelo contra a degradação ambiental e pela luta contra a mudança climática.
"Normalmente, o sínodo segue esta estrutura: ele parte de um documento de trabalho, o 'Instrumentum Laboris', e é concluído com uma série de recomendações, que dizem respeito à atuação da Igreja. O papa pode responder com uma carta apostólica, por exemplo", diz Andrade. Sugestões feitas durante sínodos resultaram em medidas importantes nos papados de Paulo 6º (1963-1978), hoje canonizado, e de João Paulo 2º (1978-2005), acrescenta ele.
Reorganização da Igreja na Amazônia
Além de questões sociais mais amplas, o sínodo sobre a Amazônia também tratará de questões organizativas da Igreja. Um dos pontos mais polêmicos é a possibilidade de ordenar como padres homens mais velhos, especialmente indígenas - mesmo que sejam casados - em regiões remotas. O celibato, isto é, a abstenção de relações sexuais, é exigida dos sacerdotes católicos.
Segundo Paulo Suess - teólogo e padre de origem alemã que foi secretário-geral do Cimi - o Sínodo está focado em questões da organização da Igreja na Amazônia. O protestantismo têm crescido na região, diz ele, e por isso é preciso que os católicos reforcem sua presença entre as comunidades locais.
"Precisamos de uma descentralização urgente, e não é a tecnologia que vai resolver isso. É a multiplicação dos ministérios (pessoas com funções dentro da religião). Se colocamos muitos obstáculos para o acesso aos ministérios, o resultado é que teremos poucos ministros. Isso abre caminho para grupos protestantes que, às vezes, agem sem qualquer respeito pela cultura dos povos", diz ele, que é hoje assessor teológico do Cimi.
O cientista social Luis Ventura é um dos coordenadores do Cimi na região Norte do país - e participou do processo de audiências para o Sínodo. Segundo ele, a consulta às populações amazônicas se estendeu de meados de 2018 até março de 2019. Ao todo, mais de 200 encontros foram realizados em vários países amazônicos.
Segundo ele, o governo federal se reuniu com os responsáveis pela organização do Sínodo em várias ocasiões. "Nunca teve nenhuma negativa (a conversar com as autoridades)". "O sínodo não é convocado para atacar nenhum governo. Foi convocado em 2017. Mas quando a Igreja pensa na sua forma de organização e de presença (na Amazônia), não faz isso de forma distante da realidade. Ela olha para a realidade e para os desafios que estão postos", diz Ventura.
Igreja começou a se afastar de militares nos anos 1970
Embora defenda valores tradicionais em temas como casamento, sexualidade e família, a Igreja Católica, no Brasil, se distanciou há muito tempo de visões consideradas "de direita" em temas como reforma agrária e povos indígenas.
Na tese de doutorado "Amazônia: pensamento e presença militar", a cientista política Adriana Aparecido Marques, professora da Universidade Federal do Rio de Janeiro (UFRJ), diz que os militares começaram a se estranhar com a Igreja Católica após a criação do Conselho Indigenista Missionário (Cimi), em 1972.
Até então, segundo a professora, militares e religiosos trabalhavam em conjunto para "integrar" indígenas à sociedade brasileira, fazendo com que abandonassem sua cultura e incorporassem a língua portuguesa e a fé cristã.
As Forças Armadas consideravam o Catolicismo uma religião "nacional" ao passo que desconfiavam de igrejas evangélicas, vistas como agentes de nações estrangeiras.
Os militares contavam com os missionários católicos para impedir que indígenas na Amazônia deixassem o território brasileiro rumo a países vizinhos, onde missões protestantes vinham oferecendo assistência médica e educacional às comunidades nativas.
A criação do Cimi bagunçou essa lógica. A organização surgiu com o pretexto de preservar a cultura indígena, e não mais catequizar. Padres e missionários católicos passaram a apoiar indígenas em seus pleitos para a demarcação de terras e a expulsão de invasores.
Dois dos principais expoentes do movimento são os bispos eméritos Erwin Krautler, da prelazia do Xingu (PA), e Pedro Casaldáliga, da prelazia de São Félix (MT).
Hoje o órgão diz atuar junto a mais de 180 povos indígenas brasileiros, respeitando o protagonismo dos grupos e "dentro de uma perspectiva mais ampla de uma sociedade democrática, justa, solidária, pluriétnica e pluricultural".
A nova postura incomodou militares, que sempre se opuseram à existência do que consideram "enclaves étnicos" dentro do Brasil, temendo a criação de Estados autônomos em áreas indígenas.
O advento do Cimi também gerou atritos entre a igreja e representantes políticos de grandes fazendeiros - animosidade que persiste até hoje.
Teologia da Libertação
Outro fator que afastou a Igreja Católica de parte da direita brasileira foi a difusão da Teologia da Libertação, movimento católico que interpreta a fé cristã à luz de problemas sociais como a pobreza e a desigualdade.
A partir dos anos 1970, o movimento participou da disseminação no Brasil das Comunidades Eclesiais de Base. Esses grupos influenciaram o surgimento de movimentos sociais e partidos políticos que se opunham à ditadura militar, como o Movimento dos Trabalhadores Rurais Sem Terra (MST) e o Partido dos Trabalhadores (PT).
A Teologia da Libertação perdeu espaço na Igreja Católica no papado de João Paulo 2º (1978-2005). Em 2017, o papa Francisco disse que o movimento "teve aspectos positivos e desvios".
Segundo o pontífice, os teólogos da libertação erraram ao abordar a realidade de forma marxista, abraçando conceitos como a luta de classes.
BBC News Brasil - Todos os direitos reservados. É proibido todo tipo de reprodução sem autorização escrita da BBC News Brasil.
Deltan: “STF abriu possibilidade de condenações da Lava Jato serem anuladas” - O Antagonista
No Twitter, Deltan Dallagnol se manifestou sobre a manobra da Segunda Turma do STF para anular o processo de Aldemir Bendine.
“Ao anular o caso envolvendo Bendine, o STF abriu a possibilidade de uma série de condenações da Lava Jato serem anuladas. A procuradora-geral está defendendo perante o STF que não houve nada de errado nem no caso Bendine nem nos demais”, afirmou.
Nesta sexta-feira, Raquel Dodge enviou manifestação ao STF em que mostra que o Código de Processo Penal permite que as alegações dos réus sejam simultâneas.
Ao anular o caso envolvendo Bendine, o STF abriu a possibilidade de uma série de condenações da Lava Jato serem anuladas. A procuradora-geral está defendendo perante o STF que não houve nada de errado nem no caso Bendine nem nos demais. https://t.co/RtadEzGySG
Dodge contesta STF e diz que delatados e delatores devem apresentar alegações finais no mesmo prazo - Brasil 247
O parecer da procuradora-geral Raquel Dodge é uma resposta à decisão do STF, que anulou a condenação de Aldemir Bendine, ex-presidente do Banco do Brasil e da Petrobras e pode ter efeito-cascata na Lava Jato
Por Fernanda Valente, no Conjur – Para a procuradora-geral da República, Raquel Dodge, réus delatados e delatores devem ter prazo comum para apresentar as alegações finais. O entendimento difere do novo paradigma definido pela 2ª Turma do Supremo Tribunal Federal, de que os delatados têm de ser ouvidos no processo sempre depois dos delatores.
A decisão do STF anulou a condenação de Aldemir Bendine, ex-presidente do Banco do Brasil e da Petrobras. A manifestação da PGR foi feita em processo de Gerson Almada, ex-executivo da Engevix, condenado a 34 de prisão na "lava jato". Sua defesa pediu ao ministro Ricardo Lewandowski que estenda a decisão recente ao seu caso.
Segundo a PGR, o artigo 403 do Código de Processo Penal "é claro ao estabelecer prazo comum aos corréus para apresentarem contrarrazões".
Dodge afirma ainda que as situações fático-jurídicas são diferentes. Segundo a PGR, a defesa de Bendine, feita pelo advogado Alberto Zacharias Toron, apontou logo no início do processo que queria ter mais prazo, enquanto de Almada "não se tem notícias".
"Ainda que se considere haver nulidade na concessão de prazo comum, e não sucessivo, para que corréus, inclusive colaboradores, apresentem alegações finais (tese com a qual esta PGR não concorda, frise-se), sabe-se que tal nulidade deve ser alegada no momento oportuno, ou seja, na primeira oportunidade que couber ao réu falar nos autos, sob pena de se operar a preclusão temporal", afirmou Dodge.
Guedes e Bolsonaro propõem orçamento para 2020 com menor nível de investimentos da história - Brasil 247
BRASÍLIA (Reuters) - O governo previu que os investimentos públicos em 2020 serão de apenas 19,360 bilhões de reais, ante patamar já baixo de 27,380 bilhões de reais originalmente estabelecido para este ano, num retrato da dramática situação das contas públicas, que seguem pressionadas pelo crescimento dos gastos obrigatórios.
Segundo o secretário especial de Fazenda, Waldery Rodrigues, este é o menor valor para investimentos da série histórica, “nos últimos 10 anos pelo menos”, advindo de “esmagamento” no orçamento provocado pelas despesas obrigatórias, especialmente as ligadas à previdência e à folha de pagamento do funcionalismo.
Os números constam em projeto de Lei Orçamentária Anual (PLOA) de 2020, divulgado nesta sexta-feira pelo Ministério da Economia.
O texto estabelece que as despesas discricionárias, que são passíveis de corte e que contemplam custos administrativos da máquina pública, serão de 89,310 bilhões de reais, o equivalente a apenas 6% do total das despesas.
Na prática, o governo já iniciará o próximo ano com os ministérios da Esplanada em situação de estrangulamento fiscal. Em coletiva de imprensa, Rodrigues ressaltou que a cifra representa uma diminuição de cerca de 13 bilhões de reais sobre este ano. Por isso, o governo está trabalhando com medidas que possam recuperar esse espaço fiscal, acrescentou.
O secretário não detalhou as iniciativas, mas afirmou que elas serão apresentadas em breve e que têm chances de aprovação no Congresso.
“Não trabalhamos com cenário de shutdown”, afirmou ele, em referência ao termo utilizado para designar paralisia na máquina pública.
TETO NÃO ESTÁ EM XEQUE
Em diversos momentos da coletiva, Rodrigues avaliou que, apesar de a regra do teto de gastos diminuir o espaço para novas despesas, o entrave real para o orçamento vem da elevação das despesas obrigatórias, que crescem acima da inflação e abocanham o espaço dos gastos discricionários.
“Nosso problema não é o teto de gastos. Nosso problema é a rigidez orçamentária, é o crescimento fortíssimo da despesa obrigatória, em detrimento das despesas discricionárias, em particular em detrimento dos investimentos”, afirmou ele.
“Precisamos reformatar com flexibilização o orçamento primário brasileiro. Precisamos desobrigar, precisamos desvincular e precisamos desindexar. O orçamento é muito rígido e com forte grau de indexação”, complementou o secretário.
No PLOA, o governo também indicou insuficiência de 367,031 bilhões de reais para o cumprimento da regra de ouro, que proíbe a emissão de dívida para cobertura de despesas correntes, como salários e aposentadorias.
Em apresentação, a equipe econômica indicou que, a exemplo do que foi feito para este ano, será necessário pedir autorização para o Congresso, via projeto de lei, para a realização de gastos nesse montante.
Entre as despesas condicionadas, cuja realização demandará sinal verde dos parlamentares, as de maior peso definidas pelo governo no PLOA 2020 são 156,597 bilhões de reais em benefícios previdenciários e 104,690 bilhões de reais em despesas com pessoal e encargos pessoais.
Também integram esse grupo 17,544 bilhões de reais em despesas discricionárias, 9 bilhões de reais com Bolsa Família e 6,703 bilhões de reais com subsídios e subvenções. Em relação ao expediente adotado para o PLOA deste ano, o governo agora distribuiu as despesas condicionadas entre mais rubricas, o que deve aumentar a pressão para o Congresso aprovar o projeto de lei que abre caminho para sua realização.
Também presente na coletiva, o secretário especial adjunto de Fazenda, Esteves Colnago, pontuou que a aprovação deve ser feita até junho-julho do próximo ano para que esses gastos não sejam ameaçados.
PERSPECTIVAS
No PLOA, o governo considerou um crescimento do Produto Interno Bruto (PIB) de 2,17% no ano que vem, alta da inflação de 3,91% pelo IPCA e um salário mínimo de 1.039 reais.
Rodrigues ressaltou que o salário mínimo, que foi apenas corrigido pelo INPC para o projeto, não representa uma política já fixada pelo governo para o salário mínimo, uma vez que o prazo para essa definição vai até o final do ano.
O governo também manteve a meta já indicada no projeto de Lei de Diretrizes Orçamentárias (LDO) de um déficit primário de 124,1 bilhões de reais para o governo central.
A conta é que ele será composto por um rombo de 244,2 bilhões de reais para o Regime Geral de Previdência Social (RGPS) e um superávit de 120,1 bilhões de reais para Tesouro Nacional e Banco Central.
Apesar de a reforma da Previdência ainda não ter sido aprovada pelo Senado, os efeitos positivos da proposta já foram incorporados no PLOA. Isso também foi feito com a reforma previdenciária dos militares, que ainda está em estágio inicial de tramitação.
Questionado se isso não contrariava o realismo fiscal que o governo defende adotar, Rodrigues respondeu que a reforma geral já está em estágio bastante avançado no Congresso. Sobre a reforma dos militares, avaliou que o texto também será aprovado.
Este será o sétimo ano seguido em que as despesas públicas vão superar as receitas, com o governo não conseguindo economizar para o pagamento da dívida pública.
O secretário especial de Fazenda afirmou que o governo se esforçará para zerar o déficit primário antes de 2022, mas destacou que a maior preocupação do governo é com a diminuição do déficit nominal, que abarca o pagamento de juros da dívida pública.
Segundo Rodrigues, medidas de desinvestimento, de desestatização, um programa forte de concessões e a busca de recursos que foram emprestados no passado ao BNDES ajudarão na tarefa.
Na apresentação do PLOA, o governo previu que o déficit nominal cairá a 5,4% do PIB em 2022, ante patamar de 5,7% em 2019 e 5,8% em 2020.
Para o primário, a perspectiva é de déficit cadente até 2022, fechando o último ano do mandato presidencial em 0,4% do PIB, sobre rombo de 1,9% do PIB neste ano e de 1,6% em 2020.
פגישת פילבר-אלוביץ לא עסקה בבקשה לאישור מיזוג בזק-yes - News1 מחלקה ראשונה
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.
ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
נתנ יהו. דורש התנצלות [פלאש 90]
גיא פלג. פרסום שגוי
בניגוד לפרסום הסנסציוני בערוץ 12
פגישת פילבר-אלוביץ לא עסקה
בבקשה לאישור מיזוג בזק-yes
1.
החובה לדייק ולתקן
החשיפה של גיא פלג - "פסגת התאנים והיין"
הסיכונים של נתניהו
הקרב הגדול יימשך, קרוב לוודאי. חומרי החקירה בפרשות נתניהו, ובמיוחד בתיק 4000, עשויים לפרנס את כלי התקשורת עוד זמן רב. קל וחומר בימים שנותרו עד הבחירות לכנסת ביום 17.09.19. העובדה שבידי המשטרה אין ראיות מוחצות נגד נתניהו בתיק 4000, אין בה כדי להמעיט בסיקור התקשורתי. שכן, תיק זה כולל שמות גדולים ופגישות וכסף גדול, המשמשים כחומרי בעירה לתקשורת. הסיכוי לעצור את הפרסומים מתוך חומרי החקירה בדרך של פניה לערכאות - ובכלל זה עתירה שהגישה תנועת הליכוד ליושב-ראש ועדת הבחירות כדי שיוציא צו מניעה - מזערי, אם בכלל. היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שעיכב מסירת חומרי החקירה ערב הבחירות הקודמות, על-מנת שלא ישמשו לרעה לתעמולת בחירות אסורה, איבד שליטה. למרות הדרישות מצד נתניהו ואנשיו לחקור מי הדליף את חומרי החקירה, הוא נמנע מפעולה (חקירה כזו עכשיו משולה לריצה אחרי הרוח, י.י.).
המאבק מצד נתניהו ואנשיו אמור להתמקד בעמידה על הפרטים, בעשיית מאמץ להפריך את החשדות; וכן-כן - גם בהוקעה ובתקיפה ציבורית ותקשורתית של עיתונאים המפרסמים בדותות. אם לא יצליח נתניהו להקים סביבו צוות מקצועי ויעיל יותר - שיוכל להשיב מלחמה בתקשורת, ולהגיב במהירות, הוא עלול להגיע לשימוע כשהוא מוכה וחבול וחלש יותר, ולמצוא עצמו, בעתיד הלא רחוק, בסחרור מסוכן שעלול לפתות אפילו את שופטיו בעתיד - להרשיעו גם בעבירות שלא ביצע.
השגיאה של גיא פלג וערוץ 12
העובדה שאנו מצויים ערב בחירות לכנסת, מחייבת את כלי התקשורת בזהירות יתרה. טעות קשה עלולה לגרום נזק בלתי הפיך, גם אם יפורסם תיקון לאחר מכן. בנסיבות אלה, מצופה מכלי התקשורת לפעול באופן מקצועי יותר ולדייק בעובדות. לפרסם רק אחרי בדיקה כפולה ומכופלת. ואם התגלתה טעות (אנושי לטעות, י.י.), לתקן במהירות האפשרית.
לא כך נהגו בערוץ 12, לאחר שהוכחו בגלל פרסומם בעניין עדותו של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר (שהעיד שהוא לא ראה כאסון לאומי באישור בקשותו של אלוביץ'; פלג פרסם הפוך - כאילו פילבר אמר שראה בזאת כאסון לאומי). ערוץ 12 הוסיפו חטא בכך שלא פרסמו התנצלות ראויה - גיא פלג פרסם התנצלות רק בפני פילבר, למרות שהנפגע המרכזי הוא נתניהו.
השגיאה הקודמת שעוררה ביקורת חריפה נגד ערוץ 12 לא הובילה את עורכי הערוץ לבצע עבודה מדויקת יותר בערוץ ובאתר מאקו המתעד את פרסומי הערוץ. לראיה: הפרסום השגוי בחדשות השבת (30.08.19) בדבר תוכנה של פגישת "פסגת התאנים והיין". הפעם מדובר בעניין מהותי יותר, עובדתי, עליו לא יכולה להיות מחלוקת. נבהיר זאת להלן.
2.
הפגישה
הכיתוב שפורסם בערוץ 12 בדבר הפגישה והדיווח לבוס
חקירת המשטרה התמקדה כאמור בחשד לפיו נתניהו סייע לאלוביץ' - משיקולים זרים, לקבל היתר למיזוג בזק-yes, כתמורה לפרסומים אוהדים באתר וואלה. הפרסום בערוץ 12 על "פסגת התאנים והיין" בין בעל השליטה דאז בקבוצת בזק, שאול אלוביץ', לבין מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, שנערכה בסתר כביכול בביתו של אלוביץ' בשכונת צהלה בתל אביב, נועד לתמוך בחשדות.
- הטענה של ערוץ 12 / מאקו:
"בפגישה פילבר ואלוביץ' דנו בביטול ההפרדה המבנית בעסקת איחוד יס ובזק. צעד זה היה אמור להכניס למיליארדר מיליוני שקלים. על הפגישה נודע לחוקרים בגלל שבסיומה פילבר התכתב בווטסאפ עם אלי קמיר, יועצו של שאול אלוביץ'".
- העובדות
הפרסום/הטיעון הנ"ל סותר את העובדות: מיזוג בזק-yes בוצע בחודש יוני 2015 ואף דווח רשמית על-ידי חברת בזק, הרשומה למסחר בבורסה בתל אביב; ואילו הפגישה של שלמה פילבר בביתו של אלוביץ' התקיימה בחג הסוכות בספטמבר-אטוקטובר 2015 ועסקה במאמץ מצד משרד התקשורת לגייס את קבוצת בזק לפרויקט הסיבים האופטיים. משרד התקשורת ראה בפרויקט זה, וזה המצב גם עתה, כאחד הפרויקטים הטכנולוגיים הגדולים הנחוצים לישראל. פילבר השקיע בזאת רבות, וערך פגישות אישיות לא רק עם בעלי/בכירי בזק, ובהם אלוביץ', אלא עם חלק ניכר מהשחקנים בתחום זה, כולל עם בכירי HOT, פרטנר וסלקום, וכן עם ראשי תאגידים זרים שרכשו ניסיון בהנחת סיבים אופטיים.
יתרה מכך: כדי להצביע על שחיתות מצד נתניהו ומעשים פסולים המסבכים לגישתו את נתניהו בתיק 4000 - הסתמך פלג לצורך הפרסום בערוץ 12 על ההתכתבות בווטצאפ בין קמיר לפילבר; וכן על תוכנו של פתק שנמצא בחיפוש שנערך בעיצומה של החקירה בביתו של ניר חפץ (שסיפק ייעוץ בסתר לאלוביץ'), שבו נאמר בהקשר להבנות שהושגו באותה פגישה: "זה מה שסוכם עם מומו" (שלמה פילבר, י.י.). דא-עקא, גם בהתכתבות וגם באותו פתק לא נאמר ולו חצי מילה על פגישה בעניין מיזוג בזק-yes. כי האמת הפשוטה, המפריכה את הטיעון נגד נתניהו, היא: הפגישה התקיימה בחול המועד סוכות 2015 (ספטמבר-אוקטובר) - שלושה חודשים ויותר לאחר שניתן ההיתר למיזוג בזק-yes.
3.
לבוא לבוס?
הכיתוב שפורסם בערוץ 12 - "לבוא" לבוס?
אחת השאלות שנבחנו שוב ושוב על-ידי המשטרה, היא: מה אירע באמת בפגישה בין פילבר לאלוביץ': האם היא נערכה על דעתו ו/או בידיעתו של נתניהו מתוך כוונה להעניק לאלוביץ' הטבות, כתמורה לדיווחים אוהדים באתר וואלה (שבבעלות קבוצת בזק); ואילו דיווחים, אם בכלל, קיבל נתניהו מפילבר, לאחר הפגישה.
- הטענה של ערוץ 12 / מאקו:
העיתונאי גיא פלג יצר בפרסומיו מצג, לפיו הפגישה בביתו של אלוביץ' - שנעשתה בסתר, כביכול, נועדה לקדם אישור עסקת מיזוג בזק-yes, וכי היא תואמה עם נתניהו, וגם דווחה לו, ולראיה: ההתכתבות בין אלי קמיר, יועצו של אלוביץ', לבין שלמה פילבר.
קמיר: "הבנתי משאול שהייתה לכם פגישה טובה".
פילבר: "התקדמנו, יש הבנות בכפוף לאישור הבוס... הייתה פגישה טובה והיין היה מצויין. זה הגיע עם תאנים ענבים וגבינה – דליקטס!".
קמיר: "תענוג אמיתי. עכשיו כשאני מכיר את הסיכום יש פה הזדמנות אמיתית לבוא לבוס שלך עם בשורה אמיתית".
- העובדות:
א) הפגישה לא עסקה בבקשת אלוביץ' למיזוג בזק-yes, אלא, כאמור, בפרויקט הסיבים האופטיים. פרויקט בסדר-גודל של מיליארדים טעון, בסופו של דבר, אישורו של הקודקוד. הצד המעוניין והפעיל ביותר היה דווקא משרד התקשורת, ושלמה פילבר בראשו בתפקידו כמנכ"ל, שניסה לקדם את חזונו/תוכניתו האסטרטגית של נתניהו: לשדרג את רשת האינטרנט לסיבים אופטיים, כך שכל גולש יוכל לקבל אינטרנט במהירות עצומה. ניסיון קודם להוציא אל הפועל פרויקט זה, באמצעות חברת החשמל - יחד עם חברה זרה וכמה חברות בישראל, נכשל. המעורבים בניסיון הקודם הפסידו יחד מאות מיליוני ש"ח;
ב) באותה פגישה ניסה פילבר להשפיע על אלוביץ' ולגייסו, באמצעות קבוצת בזק, להשקיע מיליארדי ש"ח בפרויקט הסיבים האופטיים. אלוביץ' התנה זאת, מטבע הדברים, בתמורות מסוימות, שנדחו מאוחר יותר.
ג) ערוץ 12 הציג באופן שגוי חלק מהתכתובת בין קמיר לפילבר:
ערוץ 12 שידר מדברי קמיר, כביכול: "עכשיו כשאני מכיר את הסיכום יש פה הזדמנות אמיתית לבוא לבוס שלך עם בשורה אמיתית" (ההדגשה שלי, י.י.);
האמת היא: קמיר אמר - "עכשיו כשאני מכיר את הסיכום יש פה הזדמנות אמיתית לבוס שלך לבוא עם בשורה אמיתית" (ההדגשה שלי, י.י.).
ההבדל תהומי: הדיווח השגוי של ערוץ 12 נועד ליצור מצג לפיו פילבר אץ-רץ מהפגישה עם אלוביץ' לדווח לנתניהו, דבר שמוכיח לכאורה את הקשר הפסול בין נתניהו לאלוביץ' שנעשה בסתר באמצעות פילבר; ואילו הנוסח הנכון הנובע מההתכתבות מעיד על-כך שעתידה בהחלט להיפתח האפשרות בפני נתניהו (אם בזק תיקח על עצמה את ההובלה של הפרויקט), כראש הממשלה באותה עת, לבוא עם בשורה אמיתית לציבור - אם אכן יתממש חזונו לקידום פרויקט הסיבים האופטיים. המדובר כידוע בפרויקט שהוגדר על-ידי הממשלה כפרויקט לאומי.
4.
העדות שלא פורסמה
ערוץ 12 פרסמו חלק קטן מתוך עדותו של פילבר במשטרה, עדות שכללה התייחסותו לתכתובות שצויינו לעיל בינו לבין אלי קמיר. דא-עקא, במקרה או לא, ערוץ 12 "דילגו" על חלק אחר מעדותו של פילבר, שניתנה לאחר שחתם על הסכם עד מדינה. באותה עדות אמר דברים המרחיקים את החשד מנתניהו. כמו-כן הם התעלמו מעדויות של אלי קמיר ושל אלוביץ' - אולי לא היו בידיהם - שציינו כי הפגישה עסקה בפרויקט הסיבים האופטיים ולא במיזוג בזק-yes.
להלן שתי שאלות ושתי תשובות של פילבר המדברות בעדן:
חוקר: ״אין לך שום הנחיות, שום דיבור נוסף עם ראש הממשלה על זה, שום הכוונה נוספת מראש הממשלה בעניין בזק?״
פילבר: ״לא היו הנחיות נוספות... לא דיברתי עם ראש הממשלה על זה״.
חוקר: ״אבל אתה מדבר איתו כל התקופה הזאת?״
פילבר: ״לא בנושאים האלה של בזק״.
5.
תוצאה פסולה
הנה-כי-כן, ערוץ 12 שגה בפרסום. חובת עורכי הערוץ - אם לא כלפי נתניהו אזי כלפי הציבור, לתקן ולהבהיר ולהעמיד דברים במקומם. חובתו של גיא פלג, שהוא בעיני עיתונאי חרוץ ומוכשר, לפעול לאלתר ולתקן את הפרסום השגוי. שאם לא כן, תינתן גושפנקא לטענות נתניהו ואנשיו: שיקולים זרים מנחים את עורכי ערוץ 12 ואת גיא פלג.
תאריך:
31/08/2019
|
עודכן:
31/08/2019
יואב יצחק
פגישת פילבר-אלוביץ לא עסקה
בבקשה לאישור מיזוג בזק-yes
הכל לא בסדר. לצערנו אנו חיים בתקופה של עיתונות נמוכה, עיתונות חשוכה, למעט האתר הזה, News1 אשר אין לי כל קשר אליו פרט לעובדה שהוא נותן במה להגיגי.
לאיילת ולנפתלי בכינון ישיר
לגיא פלג יש השנה שורה של פרסומים חושפים בפרשיות הפליליות האופפות את בנימין נתניהו. (גם לאביעד גליקמן הישגים). הלילה היה פלג בשיאו. הוא הביא את העדות של שלמה (מומו) פילבר על ההוראות שקיבל מביבי כיצד להעביר 1.8 מיליארד שקל (!) מכספי הציבור לידי טייקון התקשורת שאול אלוביץ, שיפרסם עליו דברים מחמיאים באתר וואלה. וואו, איזו שמאלן, לא, גרוע מזה, איזה סמולן הוא פילבר שהיה פעם "הבן יקיר" בפמליית נתניהו.
התנועה לטוהר המידות מבקשת (יום ד', 28.8.19) מבית המשפט העליון להורות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להחזיר 300,000 דולר שקיבל מבן-דודו, נתן מיליקובסקי. עוד מתבקש בג"ץ להורות לנתניהו לשלם לאוצר המדינה את שווי החליפות שקיבל במתנה מידידו ספנסר פרטרידג'.
תקרית חריגה בטיסת ראש הממשלה לאוקראינה: רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, זעמה (יום א', 18.8.19) לאחר שסברה שהקברניט במטוס לא בירך אותה במערכת הכריזה. כך דווח בחדשות 12.